<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן ל"ג</h1>
<h2>דף קיב.</h2>
[תוספתא חולין פ"ח ה"ב] חם לתוך חם וכן צונן שנפל לתוך חם אסור, חם לתוך צונן, צונן לתוך צונן מדיחו ואוכלו, ומהא ברייתא מסייע לשמואל דאמ' תתאה גבר בפ' כיצד צולין [ע"ו ע"א], ודייק התם חם לתוך צונן מדיח עד דמיקר ליה בליע, אלא אימ' חם לתוך צונן קולף, צונן לתוך צונן מידיח. תניא אידך בשר רותח שנפל לתוך חלב רותח וכן צונן לתוך חם אסור, חם לתוך צונן, וצונן לתוך צונן מדיח, ואע"ג דקיימ' לן דהילכת' כרב באיסורי, בהא קיימ' לן כשמואל דא' תתאה גבר. ותנ' במסכ' מכשירן פ"ה [מ"י] המערה מחם לחם, מצונן לצונן, ומחם לצונן טהור, מצונן לחם טמא ר' שמעון אומר אף המערה מחם לחם כחו של תחתון יפה משל עליון. ומצונן לחם מודו רבנן דכח החם יפה, אע"ג דלא מיירי התם בתערובת, מיהו חזינ' דכחו של תחתון יפה משל עליון, וכ"ש בתערובת מחמת חמימות התחתון הוא משאיב את העליון מלחלוחיתו, ומהתם מוכח דאסור לערות מפך של שמן כשר לנר הדלק ובו חלב מהותך חם, שהתחתון חם משאיב לעליון צונן. ונר' דלעניין מלוח הרי הוא כרותח, בין עילאה מליח ותתאה תפל, בין איפכא אסיר בין לרב בין לשמואל, דדוקא גבי חם וצונן פליגי, אם המתגבר צונן מיקר לאידך, ההיא טעמ' לא שייך גבי מליח כרותח אין שום דבר מתיש כחו.
